<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ה</h1>
<h2>דף ג:</h2>
גרסינן בתעניות העובר לפני התיבה וטעה בימות החמה ואמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו פירוש ויחזור לראש הברכה ואם סיים הברכה יחזור לראש התפלה דשלשה ראשונות אחת הן. בימות הגשמים אם לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. כתב אבי העזרי דאם עדין לא סיים ברכת מחיה המתים דאין צריך לחזור לראש הברכה אלא חוזר למקום משיב הרוח ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל וכו' ולא דמי למה שכתבתי דבימות החמה אם אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ויחזו' לראש הברכה דהתם אם היה חוזר למכלכל חיים לבד לא היה מבטל מה שהזכיר שלא כדין אלא חוזר לראש הברכה ואינו מזכיר אבל הכא ששכח ולא הזכיר יחזור למכלכל חיים ויזכיר ואם סיים ברכת מחיה המתים ולא הזכיר גשם ועדין לא התחיל את' קדוש אין צריך לחזור אלא יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם בין ברכה לברכה ומתחיל אתה קדוש. וכן בשאלה של ברכת השנים אם לא הזכיר ונזכר קודם שסיים הברכה חוזר למקום ותן טל ומטר וכו' ואינו צריך לחזור לראש. ואם סיי' הברכה ועדין לא התחיל תקע בשופר אומר ותן טל ומטר כדאמרינן טעה ולא הזכיר של ר"ח בברכת המזו' ועדין לא התחיל הטוב והמטיב שאומר בין ברכה לברכה ברוך שנתן ראשי חדשים וכו' וכן בשבת וכן ביום טוב ע"כ מדברי אבי העזרי. אבל אם אמר כבר אתה קדוש ולא הזכיר גשם או אמר כבר תקע בשופר ולא הזכיר שאלה נחלקו בו הפוסקים כיצד יחזור בההיא דאמרינן בברכות טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים כלומר ותן טל ומטר בברך או להזכיר גבורת גשמים במחיה המתים כלומר שלא אמר מוריד הגשם אם הוא בצבור אפילו נזכר אחר שאמר שומע תפלה אינו חוזר דהא שמיע ליה משליח צבור וביחיד אם נזכר קודם שומע תפלה אומרה בשומע תפלה ואם נזכר אחר שומע תפלה חוזר לשומע תפלה ואם עקר רגליו חוז' לראש כל זה פשוט בבר' כו' וכן בירוש' ולפי גירסת רי"ף וכמה פוסקים אבל בגבורות מחזירין אותו ואינו יכול לאומרה בשומע תפלה. ובעל הלכות גדולות כתב שאם לא אמר שאלה בשומע תפלה חוזר לברכת השנים כי זהו חוז' לראש וכתב בירושלמי היה עומד בטל והזכיר גשם מחזירין אותו מפני שהגשם סימן קללה בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו כי דוקא כשלא הזכיר טל מחזירין אותו ודוקא בגבורות אבל בשאלה אם לא הזכיר מטר מחזירין אותו ועוד בירושלמי המתפלל ואינו יודע מה הזכיר כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר. וכתב הרא"ש וכן הדין נמי אחר שהפסיק ודאי הזכיר וחוזר. כתב בה"ג כל דבר שצריך לחזור יכוין דעתו עם ש"צ מכל י"ח ברכות מראש ועד סוף ויוצא ידי חובתו.
